חובות השקיפות בסעיף 50 של EU AI Act החלו לחול ב-2 באוגוסט. הכללים דורשים מספקים ליידע אנשים כאשר הם מקיימים אינטראקציה ישירה עם מערכות AI מסוימות, ולהוסיף סימון קריא למכונה לתוכן סינתטי או שעבר מניפולציה ונכלל בכללים. החומרים המשפטיים שנבדקו אינם מציינים שעה, ולכן הכתבה אינה מניחה שהחובות התחילו בחצות.
גם למפעילים יש חובות גילוי לגבי דיפ-פייק מסוים, זיהוי רגשות, סיווג ביומטרי וטקסט מסוים בעל עניין ציבורי שנוצר ב-AI ללא בדיקה אנושית או שליטה מערכתית. החובה המדויקת תלויה במערכת, בתוכן ובתפקיד הארגון שמשתמש בה. תווית כללית לכל עבודה בסיוע AI לא תסביר את ההבדלים האלה.
דף המידע של European Commission מפרט קנסות של עד 15 מיליון אירו או 3 אחוזים מהמחזור השנתי העולמי, בכפוף למסגרת המשפטית ולכללי מידתיות. אין להציג את התקרה כקנס אוטומטי לכל הפרה. אכיפה, חריגים והעובדות של מקרה מסוים עדיין חשובים.
מערכות שהוכנסו לשוק לפני 2 באוגוסט מקבלות תקופת מעבר עד דצמבר 2026 לדרישת הסימון הקריא למכונה בסעיף 50(2). AI Omnibus שינה גם מועדים אחרים, כולל כמה חובות למערכות בסיכון גבוה. לכן לא מדויק לומר שכל AI Act נעשה ישים במלואו בתאריך אחד.
עבור מפרסמים, הגבול סביב טקסט בעל עניין ציבורי ושליטה מערכתית דורש תשומת לב. בדיקה אנושית יכולה להשפיע על חובת הגילוי, אך היא צריכה להיות בדיקה ממשית ולא תווית שנוספה לאחר פרסום אוטומטי. ארגונים צריכים למפות אם הם ספקים או מפעילים, איזה תוכן נכלל וכיצד יישמו גילוי נראה וסימון קריא למכונה.
מה צפוי בהמשך
לפני אימוץ רשימת ציות, ארגונים צריכים לבדוק את נוסח החוק המאוחד, הנחיות הנציבות, מנגנוני האכיפה הלאומיים ואת תפקידם המדויק כספקים או כמפעילים.
מקורות
כתבת החדשות המשפטית הרטרוספקטיבית הזו הוכנה ב-3 באוגוסט 2026 על סמך הנחיות ומידע של European Commission, לוח היישום של האיחוד והודעת Council על AI Omnibus. זהו דיווח חדשותי, לא ייעוץ משפטי.
ככל שניתן, אנו מקשרים למסמכים מקוריים ומסתמכים על דיווח ממקור ראשון.